בזמן החופש הגדול אנו ההורים מאפשרים לילדים להיות יותר עצמאיים ומאפשרים להם קצת יותר מהרגיל. בדיוק בתקופה הזאת הילדים משתמשים יותר באופניים כאשר הם נפגשים עם חברים, מסתובבים ברחבי הישוב או רוכבים לקייטנה וחוגים.
האופניים מאפשרים לילדים את החופש לנוע ממקום למקום ולגלות עצמאות נהדרת, אבל גם חשופים לפגיעות עצמיות או במרחב הציבורי. לקחנו כמה כלליים בסיסיים שאנו מקפידים עם ילדינו ואנחנו שמחים לחלוק אותם איתכם:
• כלל הזהב: לא רוכבים בלי קסדה! חם, קר, מכוער, מציק או מסורבל, לא משנה מה התירוץ של הילד שלכם וכמה טוב הוא, לא מוותרים על חבישת קסדה וזה חוק שלא מפרים. כל המחקרים בתאונות אופניים מוכיחות שקסדה מצילת חיים ומצמצמת משמעותית פגיעות ראש. טיפ בנושא: עקבו אחרי הילדים שלכם מידי פעם ובדקו שהם אכן חובשים את הקסדה ולא סתם שמים אותה על הכידון.
• נראות היא שם המשחק: הילדים שלכם רוכבים על האופניים בשעות הערב? תדאגו שהם לובשים בגדים בהירים שנראים טוב יותר ממרחק, הקפידו על שימוש בנצנץ ואפילו התקינו להם מחזירי אור על האופניים.
• חוקי התנועה הם לא דבר ברור: אולי לכם התמרורים נראים מובנים וזכות קדימה היא דבר טבעי אבל זה לא ככה. השקיעו כמה דקות טובות והסבירו לילדים שלכם את חוקי התנועה הבסיסיים בשביל שיבינו בעצמם את השפה של כלי התחבורה.
• אופניים תקינים מצילים חיים: בצעו מעבר על האופניים של ילדיכם, בדקו את תקינות הבלמים, את שלמות הכבלים ובצעו שימון של השרשרת. כאשר האופניים תקינים, הבטיחות של הרוכבים טובה יותר ואנחנו גם מאריכים את חיי החלקים שלהם.
• זהירות, זהירות וזהירות: בריאות היא לפני הכל, חנכו את הילדים לרכיבה זהירה, שיקול דעת בריא, סבלנות והימנעות
טום וויקלס, מנהל צוות מירוץ המפעל שלנו, מכור לצבעים. ולבניית אופניים רגילה במיוחד.
אז הוא החליט לבנות פרשנות משלו ליציאתו המלאה של LECTOR.
מפרט
- Rider Tom Wickles
- Frame GHOST LECTOR FS Superfit (Size L)
- Travel 120/120 mm
- Suspension RockShox RS1 RLC / Deluxe RT3 Trunnion 165/45
- Wheels Bikeahead Biturbo RS1/ Boost / 29″ / Carbon
- Tires Maxxis Rekon Race 2,35″ /Aspen ST 2,4″ 170 TPI / Pepi’s Tire Noodle Revolution / 1,3 and 1,5 Bar
- Handlebar Bikeahead TBD
- Brakes SRAM Level ULT / 160 mm discs
- Rear derailleur SRAM XX1 AXS HOPP Carbon with Zirbel Shifter and Blipbox
זה חייב להיות כרום!
זהו הצעצוע החדש של טום. לאחר בניית ה- Hardtail LECTOR SuperFit בשנה שעברה, הגיע הזמן להתחיל מחדש עם התוספת האחרונה לאורווה של GHOST, LECTOR fs SuperFit. לפני שנתיים, בעת שנסע בכביש המהיר הגרמני, עבר על פני BMW מצופה …. זה יהיה הזרע של העתיד לבוא. חד קרן מצופה כרום נולד סוף סוף באפריל 2021.
מטרת הפרויקט הייתה ליצור אופני XC מלאים חלומיים משלו. מיינסטרים זה לא הקטע של טום. צבע הוא, אם לא היית שם לב עד עכשיו. ולהשיג הפתעה או שתיים על האופניים, כספורטאי wannabe בקרב ספורטאי גביע העולם שווה קצת מאמץ.
טום וויקלס על האופניים שלו: “העיצוב מזכיר את הזנב הקשיח הראשון שאנשים מסוימים אולי כבר ראו. הטעם שלי לא השתנה כל כך מאז. לאחר שהשתמשתי בשני קפיצי SRAM ובכידון הנקי מאוד, חיפשתי פיתרון ארגונומי יותר. אני עדיין רוכב על הזנב הקשיח ומאוד נהנה מנו. יש לו כמה אלפי קילומטרים על השטח והצבע עדיין נראה נהדר למרות שיש כמה שריטות ושבבים בגלל השימוש הלא כל כך עדין. אך מבחינה טכנית, הוא עדיין פועל ללא דופי כמו ביום הראשון.
בכל זאת, רציתי לנסות משהו חדש. המשכתי לחשוב על AXS שאכן יצטרך להראות כמו מחליף אופניים אלקטרוני של E7000, אך מכיוון שאני לא חשמלאי האפשרות לבנות משהו כזה לא תתרחש. בשלב מסוים נתקלתי בטוויסטר זירבל, שעובד עם ה- Blipbox וקיבלתי את המבט הנקי והרצוי הזה לאחור. הם עובדים מצוין, אינטואיטיביים ומנקים את הכידון. הכבלים (רק 2) וראש כבל הבלמים לתוך המסגרת שבה הליפבוקס, עטוף בקצף, מהודקים מאחורי צינור הראש. לא נהדר לשינוי כוונון עדין ולהחלפת סוללה, אבל לפחות ממש נקי. יש גם Zirbel עבור ה- Reverb AXS for Links, אבל אני חושב שהמראה של 8 פינים פשוט פנומנלי ובגלל זה הלכתי עם הכבל הנוסף על האופניים. אז, יצאתי לחיפוש אחר מנוף שנראה דומה. אני עדיין לא לגמרי מרוצה מהתוצאה – למישהו יש רעיון טוב יותר? הכבל במורד הבלם בהחלט לא עובד, פונקציית "טוויסט" דומה כמו המחלף תהיה נחמדה. בצורה כזו, תא הטייס ייראה שוב נקי יחסית, במיוחד מכיוון שהלכתי בלי השלט של רכיבי המתלים. אפרופו תא הטייס. אתה בטח יכול לנחש מאיפה זה בא ומה זה אומר בהמשך. אני אישית מוצא את שילוב הצבעים גאוני.
הרכיבים
לא היה קל למצוא RS1 ללא שלט. אבל למה בכלל RS1 ישן? ובכן, תסתכל על התוצאה. לפני כמה שנים היית רגיל למראה, איכשהו הוא קופץ היום בדיוק כמו שהיה אז כשהוא יצא לראשונה – לפחות זה עושה בשבילי. החלטה חזותית בעליל, הביצועים כבר היו מדהימים אז. יש מזלגות בטוחים ונוקשים יותר, אך הביטורבוס מפצה על כך. מבחינת השיכוך, הייתי צריך להקשיב למו"פ שלנו: הם אמרו לי ש"רק שיכוך ה- SID מתאים ". השיכוך זה עובד מצוין, אך היה זמין רק בשלט רחוק. לכן החלטתי אחרת, רק כדי להבין שהשסתום פוגע במסגרת. לשייף את הצבע לא הייתה אפשרות, אז קיצרתי את השסתום ואת ליבת השסתום. לא מומלץ, במיוחד מכיוון שכוונון פועל רק עם משאבת כוונון לאחר פירוקו. אבל אני מניח שזה לא יהיה נחוץ כל יום.
הגלגלים הם ביטורבוס סטנדרטיים, בהם הצוות משתמש כבר כשנה. אני יכול להעיד על עמידותו של הארד-טאק די הרבה זמן ואני יכול גם לומר שלא לקחתי את זה בקלות. כנ"ל לגבי הנשים שלנו, ולו על פגם אחד לדווח. אנו משלבים אותם עם הצמיגים של פפי בוורוד המספק הגנה טובה לחישוק, אך עדיין משאיר כרית אוויר ובכך מפחית את עמידות הגלגול. כנ"ל כאן. הצמיגים הם Maxxis Rekon Race ו- Aspen ST כולל. 2.35 / 2.4, אותו רוחב סטנדרטי כמו בייצור סדרתי.
שמי טום וויקלס ואני מנהל הקבוצה של צוות המירוצים GHOST Factory. השתתפתי גם במרוצי XC, מרתונים, מרוצי אנדורו ומדי פעם בדרכים במשך שנים רבות. כשהגעתי למגבלה האישית שלי, הייתי בסדר גמור להפסיק. התשוקה לספורט XC בהחלט נותרה זהה, עם זאת, ולפני כעשר שנים יצא לי להפוך את התחביב לקריירה ונחתתי בעבודתי הנוכחית לאחר שנים רבות בחנות אופניים ולאחר שסיימתי תואר עסקי. . זה מאפשר לי עדיין להיות קרוב מאוד לספורט.
הוא גר בבית טוסקני, מסביבו עשרות קילומטרים של סינגלים מטריפים, הוא התנסה במסלולים מהקשוחים שיש לנו במדינה, עבר פציעה לא פשוטה וכשיצא ממנה סימן עוד V ענק ויש לו חיוך משגע…
מי אני: יקי ארזי נעים להכיר.
גיל: בן 46, גר במושב לוזית שבעמק האלה ועוסק באדריכלות.אני רוכב כ- 5 שנים ומחזיק כיום שני זוגות אופניים, שטח וכביש:Cannodale ScalpleFelt F4
זיכרון ראשון מהאופניים: בילדותי מאד אהבתי רכיבה על אופניים. בעיקר אהבתי להגיע לעליות ולרדת אותם במהירות.גדלתי בשכונת גן נחום שבראשון לציון המאופיינת בלא מעט עליות ואחד המשחקים שנהגנו לשחק כילדים, היה לטפס לראש הרחוב – ומיד לרדת אותו במהירות מבלי לעצור (התפרצנו לצמתים מבלי להאט אפילו). זה היה בתחילת שנות השמונים ולמרות שתנועת הרכבים בזמנו היתה מועטת, עדיין ניצלתי, לפחות פעמיים, מפגיעה ממכונית חולפת.לאבי שהשקיף מהחלון זה הספיק והוא החליט לנעול את האופניים ולאפשר לי לרכב רק בסופי שבוע, בנוכחתו.
עברו השנים: וכשהייתי בן 13 נהגנו, חבריי ואני, להיפגש אחרי הלימודים ולצאת למסעות רכיבה: רכבנו מראשון לרחובות, מראשון ליבנה והשיא היה מראשון לתל אביב. כ- 60 ק״מ הלוך חזור. בזמנו לא היו לי אופניים אז רכבתי עם חבר על אותם האופניים (מתקפלות כאלה, בלי הילוכים ועם סבל מובנה) והינו מדוושים כל אחד בתורו. זה היה קשה בטירוף אז קראנו לזה ״כח סבל״.
ספורט לפני שגיליתי את הרכיבה: רצתי קצת בתקופת הצבא עד חצאי מרתון אך מאז שהשתחררתי לא מצאתי זמן פנוי לשלב ספורט בין הלימודים, המשפחה והעבודה.
מגלים את הרכיבה: בשנת 2014 סיימתי לבנות את ביתי במושב לוזית.אחרי הבניה המייגעת התפנו אצלי השבתות והחלטתי להצטרף לחברים מהמושב שרכבו בשטח.זה היה בחורף אחרי שבוע גשום במיוחד. קניתי אופני ״כניסה״ זולים וכבדים (כבר אז שמעתי שיש משוגעים שקונים אופניים בעשרות אלפים) מסוג DiamondBack וחיכיתי ליום יפה ויבש לצאת לרכב.עבורו יומיים-שלושה, השמיים התבהרו והאדמה התייבשה אז יצאתי עם שחק, שהיה בן 12 בזמנו, לסיבוב קצר בשדות סביב לוזית.בדומה לכל רוכב מתחיל, אחרי רבע שעה הבנתי שזה לא בשבילי וטוב שעשיתי כשקניתי רק אופניים זולים.החלטנו לסיים מוקדם ולחזור חזרה.מה שלא ידעתי אז, זה שבאזורנו צריך לחכות לפחות שבוע עד שהאדמה תתייבש ותתאים לרכיבה. מהר מאד הצטברו גושי בוץ ענקיים בגלגלים ונאלצנו לרדת ולדחוף את האופניים ברגל.התחיל להחשיך ומהגבעות והיערות הסמוכים החלו להישמע יללות תנים. יללות של פרטים בודדים התחברו ללהקה גדולה וכעת קולם נשמע מכל עבר. כעירוני שרק עבר למושב, זה היה מפחיד ומלחיץ. אז ביד אחת דחפתי את האופניים וביד השניה החזקתי ענף שיהיה להגנה מפני התנים… אחרי הליכה של שעתיים הגענו סחוטים הביתה.מאז חלפו ימים ושבועות. הכאב נשכח כמו גם ההבטחה שלא לשוב חזרה על האוכף.החיידק נדבק ותוך חודשיים החלפתי את אופניי הכניסה בזוג אגרסיבי עם מהלך 160 של KTM והתחלתי לגלות את הסינגלים שיש לעמק האלה להציע.
מה היתה רכיבת הנפח הראשונה: חבר הראה לי פרסום על רכיבה שמחברת את כל הסניגלים בעמק האלה למסלול אחד באורך של 100 ק״מ, ״העדולומניה״. זה מיד תפס אותי. לא ידעתי מי עומד מאחורי זה, איך משתתפים, האם מדובר בתחרות ומה הכללים. ניסיתי לברר וככה הכרתי את החברים הראשונים. רובי כץ ואסף סביון. דרכם הכרתי את יתר החברים, את הסטרבה, 4אפיק והבייקרס וכל השאר היסטוריה.את הרכיבה עצמה סיימתי ב-7:45 שעות ועם ישבן מרוסק. נשבעתי (שוב) שיותר לא אעלה על האופניים.
מה מושך אותך ברכיבות סיבולת, אנדורס: מבחינתי הרכיבה מתחלקת לשני שלבים: שלב ההכנות ושלב הרכיבה עצמה.ההכנות מתחילות אחרי שנבחרו נק׳ ההתחלה ונק׳ הסיום ונקבעה מסגרת זמן. מהרגע שהצבתי לעצמי יעד אין מבחינתי, דרך חזרה ואני נחוש לבצע את זה.מתוך כמה חלופות אני בוחר את המסלול המתאים, מתחיל לאסוף ציוד לרכיבה (אין הרבה) ומתכנן את העצירות, כמות האוכל והשתיה שאזדקק להם.ככלל, רכיבות מאתגרות הן אלו המעניינות אותי. מושך אותי הכח הפיזי הדרוש לרכיבה לצד הכח המנטלי הנדרש לעמידה ביעד ועד לסיומו.לרוב, יהיו אלו רכיבות שיש בהן נפח מכובד לצד מסלול משמעותי. לחצות את הארץ מכל מיני כיוונים, או לנסות להגיע מנקודת הזינוק אל נקודת הסיום בזמן הכי קצר שאני יכול.
איך אתה מתנהל ברכיבה עצמה: אני מאד מחושב ברכיבה. מנסה לתכנן הכל ולחשוב על כל התרחישים הצפויים.למרות שאני לא רוכב עם מד קדנס או מד וואטים, אני מכיר את הגוף שלי ויודע מתי וכמה אוכל ללחוץ ולדווש.מבחינת האוכל והשתייה למדתי מרכיבות עבר לכמה מים אזדקק בכדי לעבור מרחק מסיום ולכמה ואיזה אנרגיה עליי לצרוך בכדי להיות במיטבי.
מהי ״הרכיבה לפנתאון״ בשבילך: היו הרבה רכיבות טובות ועוצמתיות. ככל שחלפו השנים השתפר הכושר והטכניקה עלתה ובהתאם התגברו האתגרים.תחרות אפיק ישראל גרמה לי אומנם להבין לראשונה שאני יכול לעמוד בכל אתגר רכיבה, אבל הרכיבה שאני הכי גאה בה תהיה תחרות ה- HLC 2018.זו היתה התחרות העוצמתית והאינטנסיבית ביותר מכל רכיבה אחרת שהכרתי. תחרות אמיתית עם קצב ודופק גבוה. מאז שסיימתי את האתגר של 2017 (מקום 2) הבטתי קדימה לתחרות הבאה. התאמנתי כל השנה, למרות שהושבתתי לשלושה חודשים עקב שבר בחוליות הצוואר, שיפרתי את הכושר ובאתי מוכן. מבחינתי, פיצחתי את האתגר הזה. ידעתי בדיוק מה לקחת איתי, מתי לאכול ומתי לישון. הכרתי את המסלול וידעתי להיערך בהתאם. סיימתי ראשון את המסלול הנמתח על פניי 1,450 ק״מ, מאילת ועד מג׳דל שמס, ב-9 ימים + 14 דקות.
איך משתקמים משברים בחוליות הצוואר: אין ספק שהיה לי מזל גדול. באימון טכני התרסקתי על הראש ושברתי את שתי החוליות הראשונות של עמוד השידרה. זה היה יכול להיגמר בנכות.האורטופד המומחה שבדק אותי אמר שסיימתי עם הספורט בכלל ועם האופניים בפרט. מבחינת השברים הסיק שהחוליות לא יגיעו לאיחוי ״גרמי״ כלומר, שלמרות האיחוי התקין, הן עדיין יהיו רגישות לפגיעות לזעזועים.במהלך חודשי המנוחה שחיתי כל יום וביצעתי תרגילים שונים לחיזוק הצוואר. כעבור שלושה חודשים עברתי צילומי CT MRI ולתדהמת הרופאים היה איחוי גרמי.עוד באותו היום, עליתי על אופניי השטח ורכבתי בהתרגשות.
מגלים את הכביש: אחרי שהשתתפתי בתחרות אפיק ישראל 2016, שזוהי רכיבת שטח טהורה, הבנתי שהיתרון הוא דווקא לרוכבי הכביש המורגלים למרחקי מרתון ולעליות.חודש אחריי זה, כבר השאלתי זוג אופני כביש מחבר ומיד התאהבתי בקלילות, בפשטות ובמהירות.היום אני נהנה משני העולמות ומשלב את שניהם יחד.
מה אתה הכי אוהב ברכיבות: הדבר שקסם לי למן הרגע הראשון היה הפן החברתי.להיפגש עם חברים ולרכוב איתם. ללמוד יחד מסלולים ואלמנטים חדשים וכמובן להגיע לנקודת הסיום ולשבת עם בירה ונשנושים.
מה בבית אומרים על התחביב: מאד מפרגנים ותומכים. קצת הפריע להם בהתחלה כשהייתי חוזר הביתה באיחור של שעה-שעתיים אחרי כל רכיבה, אבל הזמן עושה את שלו והם התרגלו 
ויותר חשוב מכך, מה אומרים הלקוחות שלך?כולם מקבלים זאת ומפרגנים באהבה, גם אם בתחילה מקצתם הרימו גבה. היום יש מודעות גבוהה לספורט ולניהול אורך חיים בריא.את רכיבות אמצע השבוע אני מסיים לפני העבודה ומנצל את סופי השבוע לרכיבות ארוכות יותר.הלקוחות שלי תמיד בראש סדר העדיפות אצלי ובמידת הצורך אתפנה מעיסוקיי הפרטיים לקדם את עניינם.לסיום, יש לך טיפ לרוכבים:אין רכיבה קשה או מסלול קשה. אפשר לעשות הכל, זה רק ייקח עוד קצת זמן.